כמעצבת וממתגת כשאני צריכה ליצו לוגו אני לא בהכרח הולכת לפי הטרדנים שיש כרגע בעיצוב ומיתוג הלוגו, אלא לפי מה שנכון לעסק.
מבחינתי, הלוגו והמיתוג צריכים להיות מתאימים ומותאמים למסר של העסק, לערכים לקהל שלו ולשיווק. אם יש חלק שלא מחובר לאסטרטגייה הזו המיתוג יראה תלוש.
לדוגמה: עסק שהוא בתחום של אופנה, נניח סלון כלות הלוגו לא יכול להיות בסגנון פופ אפ צבעוני כי המסר שיתקבל מחלון הראווה עוד לפני שנכנסו לקוחות הוא אחר הוא יותר אנרגטי וקופצי לעומת מה שיש בפנים וכך נוצר מצב של אי התאמה בין המיתוג למוצר וזה מצב מבלבל לקהל הלקוחות.
לעומת זאת אם נבחר לאותו סלון כלות לוגו שהוא בסגנון טיפוגרפי נקי, או איור מאוד מאוד מופשט זה יכול לעבוד מעולה עם העסק והקהל שלו, כי המסר שמתקבל מהלוגו יותר עדין, יוקרתי ונקי וזה תואם יותר את המוצר בתוך החנות.
הסגנונות הקיימים לא ניתנים לספירה, אבל ניתנים לבחירה נכונה.
כשיש סגנון לוגו שמתחבר לעסק ולקהל יש הצלחה.
–סגנון איורי: שזה אגב, הסגנון שלי וכמובן המועדף עליי אישית בתור ממתגת עסקים. זהו סגנון שיכול להיות מאוד נקי בקווי האיור שלו, יכול להיות מאוד קיטצ׳ ומקושקש או מאוד ממוחשב וידני. אין פה הגבלה כי זה בעצם איור בהתאמה אישית, להבדיל מאיור או ציור, יש טכניקה מאוד ספציפית בשביל שאיור יוכל להיותל לוגו כדי להתאים את עצמו לשימושים שונים וגדלים שונים.
–סגנון אותיות סטרצ׳: זה סגנוןש אני רואה לא מעט בארץ בפרסומים ואו בלוגואים, בעצם לוקחים אותים ומותחים אות אחת או שתים בלוגו וכך נוצר לוגו טיפוגרפי מעניין.
–גרנדיאנט: או בשם יותר פשוט מעבר צבעים. יש לוגואים שיש בהם מעברי צבעים או באותיות, או באיור עצמו בשביל לייצר עומק, עניין ותלת מימד.
–צורות: אפשרי לעצב לוגו מצורות בסיס מאוד פשוטות, או מצורות שנוצרו משילוב של כמה צורות או בכלל מצורות פשטניות.
–רטרו או פופ: סגנון קצת אחר, צבעוני, מעניין ומתאים לסוגי עסקים מסויימים. לדעתי זה סגנון שיכול להיות הכל מהכל ברוח התקופה, גם איור, גם צורות וגם עוד המון.
–שחור לבן או נגטיב: זהו סגנון נקי ומתוחכם, שמתוכו בעצם נוצר לוגו מעניין. למשל אות A שמקום המקף שיש באמצע האות יש איור שנגלה של ציפור או אריה, או למשל לוגו שהשם שלו עוגייה ויש ביסים קטנים על האותיות. זהו סגנון שיכול להיות גם מאוד מדוייק ומנגד גם מאוד שמח, תלוי איזה עסק ממתגים.
–שכבות: בעצם זהו לוגו שבנוי מכמה דרגות צבעוניות ואז החיבור בין שכבות הצבע יוצר עוד צבע. אפשר לקרוא לסגנון הזה גם שקיפויות.
–גוון אחד: יש לוגואים שהם נראים צבעוניים אבל הם לא, בעצם יש להם גוון אחד שולט ושאר הדברים הם תתי גוון של הגוון. למשל טורקיז ואז יש טורקיז חלש יותר או כהה יותר לייצירת נפח של צבעוניות בלוגו ומצד שני הרמוניה בגוונים.
כשאני עובדת על לוגו ומיתוג, אני משתדלת לעשות זאת בצורה מעניינת, לשלב סגנונות וצבעים, לפעמים לשלב ניקיון עם קריצה יצירתית מעניינת. כדי שיצא מיתוג שהוא אחר, שונה ובולט.
